חייל בכה ברדיו / ציפי שחרור

חַיָּל בָּכָה בָּרַדְיוֹ

“בַּחַיִּים לֹא הָרַגְתִּי בֵּן-אָדָם,”

וּגְנִיחוֹת מִיקְרוֹפוֹנִיוֹת הִרְעִידוּ אוֹתִי.

וּכְבָר לֹא הָיָה צוֹרֵךְ

לְהִתְבַּיֵּישׁ.

חַיָּל,

אֵיזֶה כּוֹחַ הָיָה לְךָ

לִבְכּוֹת לְתוֹךְ אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת שֶׁל מַאֲזִינִים

“מִיָּמַי לֹא הָרַגְתִּי נְמָלָה”, הִתְנַצַּלְתָּ.

מִי לֹא… אָבֵל בֵּן-אָדָם…

אָז הָיִיתִי אִתְּךָ

בְּאוֹתָהּ שְׁעַת שִׁדּוּר נִשְׁכַּחַת

שֶׁבִּכִּיתָ אֶת קָרְבָּנְךָ

בֵּין פִּזְמוֹן רוֹקֶנְרוֹל לְחַדְשׁוֹת הַיּוֹם,

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁכַח לְכַבּוֹת אֶת כָּל הַמִיקְרוֹפוֹנִים.

לקטעים נוספים מהגליון

לעמוד השער