הַיּוֹם נְתַרְגֵּל כַּמָּה כֵּלִים לְהַפְחָתַת הַחֲרָדָה, אוֹמֶרֶת הַמַּנְחָה.
נַתְחִיל בִּנְשִׁימוֹת.
תִּשְׁאֲפוּ פְּנִימָה עָמֹק,
דַּמְיְנוּ כְּאִלּוּ אַתֶּם מְרִיחִים פֶּרַח.
(פְּרָחִים. פְּרָגִים. חֲלָלִים. הַיְּלָדִים!)
תִּנְשְׁפוּ הַחוּצָה בְּהַדְרָגָה
תַּחְשְׁבוּ שֶׁאַתֶּם מְכַבִּים נֵר. לְאַט.
(נֵר זִכָּרוֹן. עוֹד נֵר זִכָּרוֹן. אֵינְסְפוֹר נֵרוֹת זִכָּרוֹן לְנֶגֶד עֵינַי)
וְשׁוּב. נְשִׁימָה עֲמֻקָּה.
כָּעֵת, חִשְּׁבוּ עַל דְּבָרִים עֲגֻלִּים
(עָגֹל, עָגֹל. הַגַּלְגַּלִּים בַּכִּסֵּא שֶׁל סָבְתָא. פָּנִים שֶׁל תִּינוֹקוֹת.עֵינַיִם.)
נִסְפֹּר …
(נִסְפֹּר הִיא אוֹמֶרֶת לִי. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִסְפֹּר כְּשֶׁבַּדִּווּחִים הַמִּסְפָּר רַק עוֹלֶה כָּל הַזְּמַן )
לִנְקֹב בַּחֲמִשָּׁה שְׁמוֹת עֶצֶם שֶׁמַּתְחִילִים בְּאוֹת ח’
(לִנְקֹב. לְנַקֵּב. לָמָּה לְנַקֵּב עוֹד מַשֶּׁהוּ אֶחָד נוֹסָף.לָמָּה.לָמָּה. הוֹ. הִנֵּה יֵשׁ לִי מֻשָּׂגִים ב-ח’: חֲטוּפִים. חַיָּלִים. חֲלָלִים. חָמָאס. חֲרָדוֹת. זֶה דַּוְקָא הָיָה מַמָּשׁ קַל).
מִשְׁתַּתְּפִים יְקָרִים, פּוֹנָה אֵלֵינוּ הַמַּנְחָה, אַתֶּם מֻזְמָנִים לְשַׁתֵּף אֶת הַמֵּדִיטַצְיָה הָלְאָה. זֶה כְּלִי מְצֻיָּן וְזָמִין לְכֻלָּם.
