מחבואים / הדס כהן

יְלָדִים
מְשַׂחֲקִים בְּמַחְבּוֹאִים
מִי שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרַי, מִלְּפָנַי וּמִצְּדָדַי
שְׁשְׁשְׁשְׁ…
מַהֵר,
לֹא לִצְחֹק כָּעֵת
שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְאֻחָר
מִדַּי

וַאֲנִי
לֹא מְבִינָה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אֵיךְ בִּכְלָל מַמְשִׁיכִים?
עִם יְלָדִים, מַלְאָכִים
שֶׁמִּסְתַּתְּרִים מִיְּמִינִי, מִשְּׂמֹאלִי, מִתַּחְתַּי וּמֵעָלַי
שׁוּרָה אֲרֻכָּה
מֵרִאשׁוֹן עַד אַחֲרוֹן
כְּמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן

לקטעים נוספים מהגליון

לעמוד השער