הָרַדְיוֹ, בֵּין נוֹפֵל לְנוֹפֵל,

מַבְטִיחַ גֶּשֶׁם מְקוֹמִי.

אֲנִי לוֹמֵד עַל מוֹתָם

שֶׁל אֲנָשִׁים יָפִים

וְאֵינִי יָכוֹל לִבְכּוֹת.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת 

צִחְצוּחַ חֲרָבוֹת הַבַּרְזֶל,

אֶת רַעַם סַעֲרַת הַבְּרָקִים

שֶׁלּוֹקַחַת אוֹתָנוּ בַּשִּׁטָּפוֹן

אֶל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים.