שָׁלוֹם תַּלְמִידִים,

תִּיקִים לְהַנִּיחַ בַּצְּדָדִים,

אַתֶּם רַשָּׁאִים לַהֲפֹךְ אֶת הַדַּפִּים:

רָקֵטָה נוֹרֵית מֵעַזָּה. כַּמָּה זְמַן יִקַּח לָהּ לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם?

הַסְבִּירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ!

הַאִם הִיא תַּעֲצֹר כְּדֵי לִיצֹר בּוֹר סָמוּךְ לַסֶּכֶר שֶׁל בֵּית זַיִת?

כַּמָּה תַּלְמִידִים מֵהַדָּרוֹם נִשְׁאֲרוּ הַיּוֹם בַּבַּיִת?

כְּלוֹמַר, בַּמִּקְלָט, וְלֹא יִגְּשׁוּ אֶל הַבְּחִינָה?

אֵיךְ מְחַשְּׁבִים זָוִית מְיֻחֶדֶת שֶׁל רְסִיס רָקֵטָה חוֹדֵר 

דֶּרֶךְ חַלּוֹן מִקְלָט?

הַאִם הָרָקֵטָה תַּעֲבֹר בִּמְהִירוּת הָאוֹר מֵעַל מֶחְלָף 

בּוֹ אֶלֶף אֲנָשִׁים נִרְגָּשִׁים מְחַלְּקִים פְּרָחִים וּמְקַוִּים?

כַּמָּה אֲחוּזִים זֶה נֶחֱשָׁב מִיעוּט?

וְאִם הַחַמַאס אָמַר שֶׁיַּפְגִּיז בְּשֵׁשׁ, עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת יֵשׁ 

כְּדֵי לְהִתְקַלֵּחַ?

(אוּלַי מוּטָב לִדְחוֹת – אֶת הַמִּקְלָחוֹת, הַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי, מְסִבַּת הַסִּיּוּם, הַסִּבּוֹת לַקִּיּוּם.

כַּמָּה שָׁנִים שֶׁל טִפּוּלִים לוֹקֵחַ לְהַחֲלִים?

כַּמָּה זֶה בְּעַשְׂרוֹת אַלְפֵי שְׁקָלִים?)

מָחָר יִהְיֶה יוֹם חָדָשׁ.

הַזְּמַן דּוֹחֵק, הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק –

עוֹד 15 דַּקּוֹת אַחֲרוֹנוֹת נוֹתְרוּ, (גַּם לְאֵלֶּה עִם אִשּׁוּרֵי הַהַאֲרָכָה).

(שְׁאֵלַת בּוֹנוּס) שְׁבָרִים:

כַּמָּה עֲצָמוֹת יֵשׁ בַּגּוּף? כַּמָּה שְׁבָרִים יְכוֹלִים לְהִוָּצֵר?

כַּמָּה אֲנָשִׁים הַזְּקוּקִים לְהַשְׁתָּלָה יָכוֹל לְהַצִּיל אָדָם שֶׁסִּיֵּם אֶת חַיָּיו בְּלִינְץ’?

נִגְמַר הַזְּמַן!

נָא לְהַגִּישׁ אֶת הַדַּפִּים

(וְשֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא רָאִיתִי 

מִשְׁוָאוֹת מְשֻׁרְבָּטוֹת בְּתוֹךְ בַּדֵּי הַמַּסֵּכוֹת,

יְלָדִים מֵתִים, מִגְדָּלִים מִתְמוֹטְטִים

פְּתָקִים עָפִים  כְּמוֹ טִילִים.)

הֶמְשֵׁךְ יוֹם נָעִים!