הציור מתכתב עם סגנונו של הצייר האיטלקי מיכלאנג’לו מריזי דה קאראווג’ו שפעל בתקופת הרנסנס בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17. התנוחה והשימוש בתאורה בציורה של ספירה הושפעו מציוריו של קאראווג’ו ומשימושו במשחקי אור וצל על מנת להבליט קונפליקטים פנימיים ואת טבעו האפל לעתים של האדם.

מיכלאנג’לו מריזי דה קאראווג’ו (באיטלקית: Michelangelo Merisi da Caravaggio;‏ 29 בספטמבר 1571 – 18 ביולי 1610), הקרוי לרוב בקיצור קאראווג’ו על שם עיירה במחוז ברגמו שבאיטליה, היה צייר איטלקי בתקופת הרנסאנס שהרבה לצייר ציורים ריאליסטיים של סצנות תנ”כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות אנשים יומיומיים (למורת רוחה של הכנסייה). ציוריו נודעו בשל המבט המפוכח והאפל שלהם על טבע האדם, תוך שימוש דרמטי בהצללה. הוא נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שהתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו, בעיקר בזכות השימוש שעשה במשחקי אור וצל (קיארוסקורו), וזכה עוד במהלך חייו להכרה כאחד מגדולי הציירים האיטלקים.

לערך המלא בויקיפדיה